עדה יונת

היא קיבלה את פרס הנובל לכימיה למחקריה של הריבוזום.

היא הייתה האישה הראשונה מהמזרח התיכון שזכתה בפרס נובל

היא הייתה הראשונה שזיהתה את הפונקציונליות של תתי היחידות בריבוזום. תומס סטייץ וונקטרמן רמאקרישנן העריכו את המחקר שלה ובשנת 2009 שלושתם זכו יחד בפרס נובל לכימיה בגין עבודתם בחקר הריבוזום. המודל התלת-ממדי שפיתחו שלושת החוקרים מראה איך אנטיביוטיקה נצמדת לריבוזום כך שהיום, מודלים אלה משמים את החוקרים בפיתוח תרופות חדשות לטיפול בזיהומים.

האנושות יכולה להודות לה על ההבנה המשמעותית של מבנה ותפקוד הריבוזום

תחום המחקר העיקרי של עדה יונת הוא הבנת המבנה המולקולרי בתוך התאים, או המבנה המרחבי המורכב שאנחנו קוראים לו הריבוזום. בתוך התאים ריבוזומים אחראיים לכך שהתא יבצע את ההרכבה והסינתזה של חלבונים שהם הכרחיים לתפקודו. ריבוזומים אלה יכולים להיחשב כ"מפעלים לייצור חלבון" בתאים משום שבהם נוצרים האנזימים, חלבוני הפיגום, המוגלובין המוביל חמצן, נוגדנים של מערכת החיסון, הורמונים מסוימים ואלפי חלבונים אחרים בעלי מבנים ותפקודים שונים אשר מרכיבים ומפעילים את היצור החי. היתרון בעבודתה של יונת הוא שקבוצת העבודה שהובילה לפני כשני עשורים היא שיזמה את התגבשות הריבוזומים, כלומר, הם נעשו מובנים וגלויים ברמה האטומית.

היא גילמה תפקיד מרכזי בפיתוח האנטיביוטיקה

היא בחנה את הריבוזומים בבקטריות שונות. היא גיבשה את מבנה הבקטריה בשלמותו. האנטיביוטיקה תוקפת ריבוזומים בבקטריות השונות וחוסמות את התפקוד שלהם תוך שהיא מנטרלת את הבקטריה הפתוגנית. המבנה התלת-ממדי של הריבוזום מאפשר לשחזר את סינתזת החלבון, תהליך שיצר את הפתח להופעתן של נקודות מבט חדשות בכל הקשור למחקר בתחום האנטיביוטיקה ולגילויים בתחום הרפואה.

היא העבירה מצגות גם באוניברסיטת סגד ובודפשט

כותרת המצגת שהציגה בוועידת סיינט-גיירגי באוניברסיטת סגד הייתה "המלחמה נגד העמידות לאנטיביוטיקה". במאי 2007, בוועידה בבודפשט, היא העניקה הרצאה עם ביקורת עצמית במהלכה שרטטה את הספקות שלה, ואת מה שידעה וחשבה בנוגע למחקר שלה. היא התווכחה על עצם קיומם של חלבונים בלתי מובנים משום שהניחה כי בנסיבות מסוימות ניתן לגבש כל חלבון, וכי איננו רואים אותם רק משום שאיננו יכולים למצוא את הדרך ההולמת להפוך אותם לנראים. במילים אחרות, היא חולקת על כך שחלבונים בלתי נראים אכן קיימים ברמה התפקודית.

1939.6.22 – 0