דניס גאבור

בשנת 1971, הוא קיבל פרס נובל בפיזיקה על המצאת ההולוגרפיה.

הוא היה בן עשר כאשר רשם את הפטנט הראשון שלו

דניס גאבור, תלמיד בית הספר, הגיש את הבקשה שלו לרישום פטנט על קרוסלה דמוית מטוס, במשרד לרישום פטנטים בהונגריה: מספר מטוסים מסוגים וגדלים שונים חוברו אלה לאלה באמצעות טבעת וכל אחד מהם היה מחובר לציר אנכי שהיה ממוקם במרכז הקרוסלה. הציר המרכזי הופעל באמצעות מנוע שסובב את המטוסים במעגל. הכוח הצנטריפוגלי במטוס הונע באמצעות מנוע אשר סיבב את המטוסים במעגל. הכוח הצנטריפוגלי של המטוס וכן האווירודינמיקה הרימו את כנפי המטוסים מעלה.

מה אמר אנריקו פרמי על ההונגרים?

"רוב ההונגרים שפגשתי הם אנשים אינטליגנטים או חכמים באופן יוצא דופן. עם זאת, הם אוהבים להיות מקוריים מדי," אמר פעם אנריקו פרמי לולנטין טלגדי שעבד לצד מספר הונגרים בפרויקט מנהטן שעסק בפיתוח פצצת האטום. לדניס גאבור לא הייתה חסרה חשיבה מקורית. למרבה המזל היה לו שילוב של מאפיינים שלא תמיד מאפיין גם את המוכשרים ביותר: ידע תיאורטי, רעב בלתי נלאה למחקר, כישורי פתרון בעיות, כישורים טכניים והמיומנות ליצירת סינתזות.

הוא פיתח את העיקרון העומד מאחורי המסך השטוח עוד בשנות ה-60

הוא היה פרופסור במחלקה האופטית של מכללת אימפריאל כאשר החל ליישם את הרעיון הישן שלו – פיתוח המסך השטוח. על פי הפתרון החדשני שלו, קרן האלקטרונים הנשברת מספר פעמים פועלת במקביל למסך. מאחר וייצור טלוויזיות מהסוג הזה דרש טכנולוגיה מורכבת, התעשייה לא העזה לבצע ייצור המוני. למרות שמסכים שטוחים הפועלים עם טכנולוגיה זו יוצרו בהמשך, היום מסכים שטוחים פועלים באופן שונה לחלוטין.

הוא התעניין מאז ומעולם בעבודתם של חוקרים הונגרים

הוא כתב לזולטן באי (1948) כאשר פורסם מחקרו בנושא תפיסת גלי רדאר המשתקפים מהירח: "המאמר שלך בנושא הירח הגיע היום. קראתי אותו מיד ואני משתוקק להביע את התרשמותי הכנה. כהישג בפיזיקה ובטכנולוגיה זהו סטנדרט שבו נתקלתי באירופה לעתים נדירות, אבל הוא בלתי נתפס כאשר לוקחים בחשבון את החישובים שבוצעו בזמן ההתרסקות ואת הניסויים שהושלמו. נפלא עד כמה מגרות הן הנסיבות הקטסטרופליות."

הוא התעניין מאוד בבעיות הגלובליות ובעתיד האנושות

הוא לקח חלק בעבודת המועדון של רומא עם הפרופסור אומברטו קולומבו, ועם שני כותבים נוספים הוא כתב דו"ח למועדון שנקרא "מעבר לעידן הפסולת" ב-1978. מאמר זה הוא אבן דרך בכל הקשור להעלאת המודעות לכך שעידן הפסולת והבזבוז חסר הרחמים הסתיימו, והעולם דורש כלכלה חדשה ודרך מחשבה חדשה. הוא התמודד עם "המצאת העתיד" עד סוף ימיו, עתיד שהיה חייב לכלול טכנולוגיית מידע ולהתייחס לבעיות הגלובליות הקשורות למידע ותקשורת.

1900.6.5 – 1979.2.9