1900. 5 ליוני
נולד בבודפשט, הונגריה ילד בכור למשפחה עם שלושה ילדים.
1911
בגיל 11 רשם את הפטנט הראשון שלו על קרוסלת מטוס.
1919
המיר את דתו לאוונגליסט.
1920
למד באוניברסיטה הטכנית בברלין שם המורים שלו היו אלברט איינשטיין וינו וויגנר.
1921
כותב את המבחנים שלו בטכניון.
1927
בעבודתו כתב על תופעות חולפות.
1933-1934
עבד בליבון אלקטריק ויונייטיד.
1934
עבר לאנגליה וקיבל אזרחות בריטית.
1936
התחתן עם מרג'רי לואים באטלר וחיו יחדיו בהרמוניה עד מותו.
1947
המציא את ההולוגרפיה.
1956
מינו אותו לחבר בחברה המלכותית.
1958-1967
היה מרצה של אלקטרופיזיקה שימושית באימפריאל קולג' למדעים, טכנולוגיה ופרואה.
1968
השתתף בהקמת מועדון הרומאי.
1971
קיבל פרס נובל לפיזיקה.
1979. 9 לפברואר
נפטר בלונדון, אנגליה.
הוא היה בן עשר כאשר רשם את הפטנט הראשון שלו
דניס גאבור, תלמיד בית הספר, הגיש את הבקשה שלו לרישום פטנט על קרוסלה דמוית מטוס, במשרד לרישום פטנטים בהונגריה: מספר מטוסים מסוגים וגדלים שונים חוברו אלה לאלה באמצעות טבעת וכל אחד מהם היה מחובר לציר אנכי שהיה ממוקם במרכז הקרוסלה. הציר המרכזי הופעל באמצעות מנוע שסובב את המטוסים במעגל. הכוח הצנטריפוגלי במטוס הונע באמצעות מנוע אשר סיבב את המטוסים במעגל. הכוח הצנטריפוגלי של המטוס וכן האווירודינמיקה הרימו את כנפי המטוסים מעלה.
מה אמר אנריקו פרמי על ההונגרים?
"רוב ההונגרים שפגשתי הם אנשים אינטליגנטים או חכמים באופן יוצא דופן. עם זאת, הם אוהבים להיות מקוריים מדי," אמר פעם אנריקו פרמי לולנטין טלגדי שעבד לצד מספר הונגרים בפרויקט מנהטן שעסק בפיתוח פצצת האטום. לדניס גאבור לא הייתה חסרה חשיבה מקורית. למרבה המזל היה לו שילוב של מאפיינים שלא תמיד מאפיין גם את המוכשרים ביותר: ידע תיאורטי, רעב בלתי נלאה למחקר, כישורי פתרון בעיות, כישורים טכניים והמיומנות ליצירת סינתזות.
הוא פיתח את העיקרון העומד מאחורי המסך השטוח עוד בשנות ה-60
הוא היה פרופסור במחלקה האופטית של מכללת אימפריאל כאשר החל ליישם את הרעיון הישן שלו – פיתוח המסך השטוח. על פי הפתרון החדשני שלו, קרן האלקטרונים הנשברת מספר פעמים פועלת במקביל למסך. מאחר וייצור טלוויזיות מהסוג הזה דרש טכנולוגיה מורכבת, התעשייה לא העזה לבצע ייצור המוני. למרות שמסכים שטוחים הפועלים עם טכנולוגיה זו יוצרו בהמשך, היום מסכים שטוחים פועלים באופן שונה לחלוטין.
הוא התעניין מאז ומעולם בעבודתם של חוקרים הונגרים
הוא כתב לזולטן באי (1948) כאשר פורסם מחקרו בנושא תפיסת גלי רדאר המשתקפים מהירח: "המאמר שלך בנושא הירח הגיע היום. קראתי אותו מיד ואני משתוקק להביע את התרשמותי הכנה. כהישג בפיזיקה ובטכנולוגיה זהו סטנדרט שבו נתקלתי באירופה לעתים נדירות, אבל הוא בלתי נתפס כאשר לוקחים בחשבון את החישובים שבוצעו בזמן ההתרסקות ואת הניסויים שהושלמו. נפלא עד כמה מגרות הן הנסיבות הקטסטרופליות."
הוא התעניין מאוד בבעיות הגלובליות ובעתיד האנושות
הוא לקח חלק בעבודת המועדון של רומא עם הפרופסור אומברטו קולומבו, ועם שני כותבים נוספים הוא כתב דו"ח למועדון שנקרא "מעבר לעידן הפסולת" ב-1978. מאמר זה הוא אבן דרך בכל הקשור להעלאת המודעות לכך שעידן הפסולת והבזבוז חסר הרחמים הסתיימו, והעולם דורש כלכלה חדשה ודרך מחשבה חדשה. הוא התמודד עם "המצאת העתיד" עד סוף ימיו, עתיד שהיה חייב לכלול טכנולוגיית מידע ולהתייחס לבעיות הגלובליות הקשורות למידע ותקשורת.
1900.6.5 – 1979.2.9